החלטה בתיק צ"א 10406-01-12

כנגד המבקש, יחד עם אחרים, הוגש כתב אישום המונה מספר רב של עבירות מתן וקבלת שוחד,תיווך לשוחד , רישום כוזב, עבירות הלבנת הון ועוד.

המאשימה ביקשה ליתן צו זמני ברכוש כלפי 9 חשודים,לפי סעיפים 21 ו-23 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון"), סעיף 36 ו(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 , סעיף 297 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") וסעיף 34 לפקודת הסדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969.

הצו הזמני הראשון ניתן בבית משפט השלום  בראשל"צ במסגרת צ"א 16112-1010 ו ע"ח 46498-10-11.

8 מהמשיבים נתנו הסכמתם להארכת תוקף הצו הזמני עד לתום ההליך הפלילי.

המבקש לבדו,מתנגד לכך ומכאן הדיון שהתקיים בפניי.

רכוש המבקש לגביו ניתן צו זמני ,מונה כספים ממקורות שונים בסך 873,351 ש"ח ודירת מגורים.

המבקש הסכים לראיות לכאורה לעובדות כתב האישום.

רקע

עניין לנו בהליך נלווה להליך הפלילי ת"פ 10291-01-12 המכונה "פרשת הולילנד".

כתב האישום מגולל סיפורה של מערכת יחסי שוחד שנתרקמה בין יזמי נדל"ן לבין עובדי ונבחרי ציבור.

המבקש ,שהיה עוזרו האישי של עד המדינה ניצב בתווך ,בין היזמים לבין האחרים ותפקידו היה להעביר את כספי השוחד בקשר לפרויקט "הולילנד",השבחת קרקעות "הזרע" וקידום הסדר מקרקעין של תעשיות המלח.

הכספים,כך כתב האישום,הועברו ליעדם על ידי המבקש,והוסוו באמצעות רשומות כוזבות ושיטות נוספות.

נטען כלפי המבקש כי קיבל שוחד בסך כולל של 2,828,633 ש"ח.על כן הואשם בתיווך לשוחד ,עבירה לפי סעיף 295(א)לחוק העונשין.הסעד הזמני שהתבקש נועד ליישום סעיף 297 לחוק העונשין המאפשר חילוט כספי שוחד.

עוד נטען כלפי המבקש כי עובדות הפרק הרביעי לאישום השני ועובדות הפרק השלישי לאישום השלישי,מקימות עבירות לפי סעיף 3(א)לחוק איסור הלבנת הון.הפעולות ברכוש אסור הן בשווי של 1,110,164 ש"ח.לשיטת המשיבה,יש בדעתה לבקש חילוט הסך האמור מכח סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון,המאפשר ,בין השאר, חילוט רכוש בשווי הרכוש שנעברה  בו העבירה.

טענות הצדדים:

ב"כ המבקש טוען כי לא קמה למאשימה הסמכות לתפוס את הנכסים  מכוח הוראות חוק איסור הלבנת הון  משום שהמבקש לא הואשם בביצוע עבירות על פי חוק זה. לטענתו, הוסיפה והצהירה המדינה כי היא  זונחת את טענותיה לעניין חילוט מכוח חוק העונשין.

משכך,לשיטת ב"כ המבקש,לא נותר דבר המבסס המשך החזקת התפוסים.

לחלופין טוען הסניגור ,כי גם אם יתקבלו כל העובדות המפורטות בכתב האישום, לא יהיה בכך כדי לבסס עבירה של הלבנת הון.

עוד טוען ב"כ המבקש כי הנכסים אשר נתפסו על ידי המאשימה אינם בבעלות המבקש וכי הדירה שנתפסה הינה בבעלות רעייתו.באשר לחשבונות הבנק,נטען כי  הינם בבעלות רעייתו וילדיו.